ווינגרטן נ' קו עיתונות דתית -עתון "השבוע בירושלים"

פסק דין

1.על פי כתב התביעה, בסיום מבצע בעתון "השבוע בירושלים" קיבלה התובעת הודעה טלפונית מאת הנתבעת לפיה זכתה בריהוט לחדר ילדים ביום 11.9.08.

התובעת צירפה לכתב התביעה פירסום של הנתבעת שבו נזכר שמה כזוכה ב"פרס שלישי – חדר ילדים מלא".

יצויין, כי בפרסום האמור לא צויין שוויו של הפרס, אולם ממכתבו של רו"ח דב צפריר, אשר בפיקוחו נערכה ההגרלה, עולה כי שווי חדר הילדים שבו זכתה התובעת עומד על סך של 4,000 ₪.

המכתב צורף כנספח לכתב ההגנה.

2.לטענת התובעת בכתב התביעה, לאחר פניות רבות לנתבעת במשך מספר חודשים, הודיע לה סוף-סוף נציג הנתבעת אלירן, כי עליה לפנות לחנות "רהיטי סיני" בבני ברק על מנת לבחור ריהוט במסגרת הזכייה.

לאחר שבחרה את הריהוט, בעל החנות רשם הזמנה ואמר לתובעת שהריהוט יגיע עד פסח.

3.הואיל והריהוט לא הגיע כמובטח – הוגשה התביעה ביום 4.5.09 על סכום של 11,000 ₪, שהוא לטענת התובעת שוויו של חדר ילדים מלא, לרבות הוצאות נסיעה, טלפונים, ועגמת נפש.

4.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, שוויה של הזכייה שבה זכתה התובעת הוא 4,000 ₪ בלבד, ונאמר לה עשרות פעמים שזהו הסכום אותו שילמה הנתבעת לחנות "רהיטי סיני" והזיכוי ממתין לתובעת בחנות האמורה.

הנתבעת טוענת כי התובעת סירבה לקחת זיכוי בסכום האמור וביקשה לרכוש ארון בשווי של 4,000 ₪. הנתבעת הבהירה לה כי היא רשאית לבחור פריטים בחנות ככל העולה על רוחה ואינה מוגבלת לחדר ילדים ובלבד שלא תחרוג מהסכום של 4,000 ₪, אך התובעת לא עשתה כן.

בסעיף 13 לכתב ההגנה נטען, כי גם היום מוכנה הנתבעת להעמיד את הזיכוי בסך 4,000 ₪ לרשות התובעת אולם אין מקום לשלם לה סכום של 11,000 ₪ כנדרש על ידה, שכן מהווה הדבר עשיית עושר ולא במשפט.

5.בכתב התשובה לכתב ההגנה טוענת התובעת:

"למרות שהיינו מודעים לעובדה שחדר ילדים שווה בערכו לכ-10,000 ₪, נטינו להתפשר על מנת שנקבל את הזכייה ללא סחבת מיותרת, אולם לאכזבתנו הרבה, גם את המינימום הזה לא קיבלנו ומובן שעתה אנו דורשים לקבל את הזכייה המוגדלת כפיצוי על ההמתנה ועוגמת הנפש".

עוד טוענת התובעת כי היה על הנתבעת לכתוב את כל פרטי הזכייה בהגרלה ולא להשאיר נושא כה חשוב פתוח. "היה עליהם לקבוע קודם האם הזוכה יקבל את חדר הילדים בשווי של 1,000 ₪, 4,000 ₪ או 10,000 ₪".

מסעיף 6 לכתב התשובה עולה, כי המוכר בחנות "רהיטי סיני" כתב את פרטי ההזמנה של הארון "על נייר מזדמן" ואכן ההזמנה לא הגיעה עד עצם היום הזה".

6.בדיון שהתקיים ביום 20.12.09 לא התייצבה הנתבעת ולכן ניתן פסק דין לטובת התובעת. פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 2.2.10, לאחר שבית המשפט השתכנע כי אי ההתייצבות נבעה מטעות בתום לב של נציג הנתבעת, אשר הגיע בטעות לבית המשפט לתביעות קטנות בגבעת שאול ולא לבית משפט זה.

7.בדיון הנוסף שהתקיים ביום 19.9.10 הודתה התובעת כי אכן ניתנה לה אפשרות להחליף את הזכיה בפריט אחר וטענה כי היא הזמינה ארון בשווי 4,000 ₪, אך לא קיבלה אותו עד היום.

נציג הנתבעת טען:

"הגברת הזמינה בחנות משהו בשווי הרבה יותר גבוה, היא היתה צריכה להוסיף את ההפרש ולא עשתה זאת, מגיש מכתב בכתב ידה מסומן נ/1". (פרוטוקול עמ' 1 שורות 14 – 15)

8.עיון בנ/1 מעלה כי נאמר בו כך: